כמה ימים צריך לטיול בקוסטה ריקה? התשובה הכנה

זאת אחת השאלות הראשונות שאנחנו מקבלים, ובצדק. ובכתבה על מתי הכי כדאי לטוס הבטחנו לחזור אליה, אז הנה. בדיוק כמו שהיינו מסבירים לחברים על קפה במרפסת שלנו.

נתחיל בהפתעה קטנה: קוסטה ריקה נראית במפה כמו מדינה קטנטנה, אבל היא יותר מפי שניים מישראל. ובנוסף, הדרכים כאן הן לא כביש 6.

למה הכול לוקח יותר ממה שנראה במפה

הכבישים עולים ויורדים בהרים, עוברים דרך כפרים קטנים, ולפעמים נתקעים מאחורי משאית. מרחק שנראה כמו שעה במפה הוא הרבה פעמים שעתיים. חלק מהנסיעות האלה יפות ממש, עם מטעי קפה, נהרות ודוכני פירות בצד הדרך, אבל הן עדיין שעות. כמה מספרים בערך, כדי שתוכלו לדמיין:

• מסן חוסה ללה פורטונה (ארנל): בערך 3 שעות
• מסן חוסה למנואל אנטוניו: בערך 3 שעות
• מלה פורטונה למונטוורדה: 3 עד 4 שעות, למרות שבמפה זה נראה קרוב
• מלה פורטונה לחופי גואנקסטה: 3 עד 4 שעות
• ממנואל אנטוניו לדומיניקל: בערך שעה
• מסן חוסה לצד הקריבי (פוארטו ויחו): בערך 4.5 שעות

ועוד דבר שמפתיע כמעט את כולם: מחשיך כאן בסביבות 6 בערב, כל השנה. גם באמצע הקיץ הישראלי. אנחנו אוהבים שהאורחים שלנו מגיעים למקום הבא באור, אז יום נסיעה הוא באמת יום נסיעה. ובגלל זה שווה להכיר את הטיסות הפנימיות: קפיצה קצרה של חצי שעה בערך יכולה להחליף נסיעה ארוכה, והנוף מהמטוס הקטן הוא אטרקציה בפני עצמה.

הכלל שלנו: לפחות שני לילות בכל מקום

לילה אחד במקום אומר שמגיעים עייפים, ישנים, אורזים ויוצאים. שני לילות נותנים יום מלא אחד. שלושה לילות זה כשסוף סוף פותחים את המזוודה, מוצאים את השולחן הקבוע בארוחת הבוקר, וזה מתחיל להרגיש כמו חופש. אז כשאנחנו מסתכלים על התאריכים שלכם, אנחנו לא שואלים "כמה אפשר לדחוס?" אלא "כמה בסיסים הגיוניים?", ובונים משם.

קודם כול: יום הטיסה

מישראל אין טיסה ישירה. מגיעים עם קונקשן, דרך אירופה או ארה"ב, ותכל׳ס זה בערך יום שלם מדלת לדלת. לכן את הערב הראשון אנחנו כמעט תמיד משאירים רגוע: לינה קרובה לשדה או נסיעה קצרה, ארוחה טובה, ושינה. ההרפתקאות מתחילות למחרת.

והפרש השעות? שמונה או תשע שעות, תלוי בשעון הקיץ אצלכם. בימים הראשונים כנראה תתעוררו מוקדם מאוד, וכאן זה דווקא מתאים: הבוקר המוקדם הוא הזמן הכי טוב לחיות, למפלים ולהר הגעש כשהוא עוד לא בעננים.

אם יש לכם 10 ימים

שני אזורים, שלושה במקסימום. למשל שלושה לילות סביב הר הגעש ארנל, עם מעיינות חמים, גשרים תלויים ומפל, ואז החוף. איזה חוף? תלוי בעונה ובמה שאתם אוהבים: גואנקסטה בצפון יבשה יותר, והפסיפיק המרכזי והדרומי ירוקים ופראיים יותר. זה קצר בשביל כל הדרך מישראל, אבל עם מסלול נכון זה עדיין טיול מעולה.

דוגמה אמיתית: 10 ימים

"העלינו את כל התוכניות שמצאנו ואת מגבלות הזמנים ל-Gemini, והוא הכין לנו תוכנית דלוקס… מסתבר שתוכניות על הנייר לא תמיד מתאימות לתנאי השטח. די מהר הבנו שהתוכנית לא ריאלית (למשל, כי הכבישים בקוסטה ריקה הם לא כמו בישראל ואי אפשר פשוט לנסוע בלילה ממקום למקום)."

בסוף הם הספיקו את מפלי לה פאז, לה פורטונה, מונטוורדה, חאקו, מנואל אנטוניו ודומיניקל. זה נשמע כמו שישה מקומות, אבל תסתכלו איך זה בנוי: מפלי לה פאז הם עצירה בדרך, וחאקו, מנואל אנטוניו ודומיניקל יושבים על אותו כביש לאורך החוף, בערך שעה אחד מהשני. בפועל אלה שלושה אזורים, בדיוק כמו שכתבנו למעלה.

אם יש לכם שבועיים

שלושה אזורים בנחת. למשל ארנל, אחר כך יער העננים של מונטוורדה, ואחר כך חוף הפסיפיק. או ארנל, מנואל אנטוניו והאזור של דומיניקל ואוביטה, שם אנחנו גרים. שבועיים מספיקים גם ליום-יומיים בלי שום תוכנית, ואלה הרבה פעמים הימים שאנשים מספרים עליהם אחר כך.

אם יש לכם 15 עד 20 יום, או יותר

כאן לטיול סוף סוף יש מקום לנשום. אפשר להוסיף מקום שדורש מאמץ להגיע אליו: חצי האי אוסה וקורקובדו, עם חלק מהטבע הכי פראי במדינה, או הצד הקריבי, שמרגיש כמו מדינה אחרת לגמרי. או פשוט להאט. משפחות עם ילדים קטנים במיוחד נהנות יותר עם פחות מעברים ויותר זמן בבריכה. והיו איתנו גם משפחות שטיילו חודש שלם, כל אחת בקצב שלה.

לנחות במקום אחד, לטוס הביתה ממקום אחר

בקוסטה ריקה יש שני שדות תעופה בינלאומיים: סן חוסה במרכז, וליבריה בצפון-מערב, ליד חופי גואנקסטה. לפעמים, תלוי בחיבור שלכם, אפשר לנחות באחד ולטוס הביתה מהשני, וככה לא צריך לנסוע חזרה באותה דרך. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל זה יכול לחסוך כמעט יום שלם.

על מה היינו מוותרים

אם הרשימה ארוכה מדי לימים שיש לכם, ככה היינו חושבים על זה. קודם כול, לא לנסות לעשות את שני החופים בטיול קצר. הקריביים שווים זמן משלהם. שנית, בטיול קצר אנחנו בדרך כלל מציעים ארנל או מונטוורדה, לא את שניהם. ושלישית, להשאיר מקום. הרגעים שהאורחים שלנו מספרים לנו עליהם אחר כך הם הרבה פעמים לא אלה שהיו בתוכנית: חיה שראו במקרה מהרכב, סודה (מסעדה מקומית קטנה) שחזרו אליה, או אחר צהריים שבו ויתרו על סיור ונשארו על החוף.